בימים אלו החל לפעול מתקן היפוקסי במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט. החדר הוקם בסיוע המועצה להסדר ההימורים בספורט, הוועד האולימפי הישראלי, היחידה לספורט הישגי ומכון וינגייט. בחדר יכולים להתאמן בו-זמנית 4-6 ספורטאים. ממוקמות בו 2 מסילות-נעות, 2 אופני כושר, אופני ידיים, סימולטור חתירה וניתן להוסיף טריינרים לאופניים.

לחשיפה לתנאי גובה בהם ריכוז החמצן נמוך מהרגיל (תנאי היפוקסיה) ישנה השפעה
ביולוגית ייחודית על גוף האדם. חשיפה ממושכת לתנאי היפוקסיה תורמת לשיפור
הובלת החמצן בדם וניצולו בשרירים במספר דרכים:
1) הגברת יכולת קליטת החמצן על ידי מערכת הנשימה.
2) הגברת קצב ייצור ההורמון אריתרופויטין (EPO) על ידי הכליות, הורמון אשר מעודד
     ייצור כדוריות דם אדומות במוח העצם. כתוצאה מכך חלה עלייה בכמות הכדוריות
    האדומות ובריכוז ההמוגלובין, אשר מוביל את החמצן לרקמות המטרה.
3) הגדלת  כמות נימי הדם ברקמות הגוף השונות ובייחוד בשרירי השלד הפעילים.
4) עלייה ביכולת תאי השריר לנצל את החמצן המגיע אליהם ולייצר בעזרתו אנרגיה.
    ובנוסף,
5) עלייה ביכולת תאי השריר להפיק אנרגיה ממקור פחמימתי במסלולים אנאירוביים.


בשעת אימון אנדריאן קורדון, יואל רוזווזוב, גל יקותיאל ואריק זאבי

הגישה המסורתית התבססה על שהות ואימונים של הספורטאים בתנאי גובה טבעיים
(living high-training high). בתנאים אלו בהם, כאמור, הלחץ החלקי של החמצן
באוויר נמוך יחסית, הספורטאים נאלצים להוריד את עומס האימונים בכל משך שהותם
בגובה. כדי לשמור על היתרונות של אימונים בתנאי היפוקסיה, ובו בזמן להימנע מירידה
בעומס האימונים, פותחו גישות נוספות של אימוני היפוקסיה. אחת מהן היא שהות
בתנאים נורמליים (גובה פני הים) ואימונים בתנאי היפוקסיה
(living low-training high). הגישה  החדשנית יחסית של שילוב אימונים קצרים בתנאי
היפוקסיה במסגרת האימונים הרגילים של הספורטאי מצריכה שימוש במתקן מתאים
וזמין: תא/חדר היפוקסי הממוקם במרחק סביר מאתרי האימון הרגילים של הספורטאים.
על בסיס גישה חדשנית זו, פותחה בשנים האחרונות מתכונת אימונים המתבססת על
חשיפות קצרות לתנאי גובה בחלק מהאימונים בלבד, וזאת כדי לשמור על נפח ועומס
האימונים הרגיל של הספורטאים.


אריק זאבי וגל יקותיאל בחדר גובה בריצה על המסילה, יואל רוזווזוב רוכב על האופנים

גישה זאת מתבססת על העדויות המחקריות כי חשיפה של 60-120 דקות לתנאי
היפוקסיה מספיקה ליצירת הגירוי הפיזיולוגי הדרוש. שיטת אימון זו נחקרת רבות והופכת
בשנים האחרונות למקובלת בקרב ספורטאי הישג ומאמנים ברמות הגבוהות ביותר
במדינות רבות, כגון: יפן, סין, גרמניה, בריטניה, אוסטרליה, ועוד. בשנים האחרונות
מצטברות עדויות מחקריות וחוות דעת מקצועיות רבות על שיפור בצריכת החמצן
המרבית, ביעילות האנרגטית ובביצועים בעיקר בקרב ספורטאי סבולת, בעקבות שילוב
אימוני היפוקסיה במתכונת האימונים הרגילה.


אנדריאן קורדון ואלון ששון בריצה על המסילה

בימים אלו החל לפעול מתקן היפוקסי במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט.
החדר הוקם בסיוע המועצה להסדר ההימורים בספורט, הוועד האולימפי הישראלי,
היחידה לספורט הישגי ומכון וינגייט. בחדר יכולים להתאמן בו-זמנית 4-6 ספורטאים.
ממוקמות בו 2 מסילות-נעות, 2 אופני כושר, אופני ידיים, סימולטור חתירה וניתן להוסיף
טריינרים לאופניים.


אלון ששון בתרגילי סבובי ידיים

החדר יפעל לפחות 3 ימים בשבוע במטרה לאפשר לספורטאים לשלב
אימוני היפוקסיה בהיקף של 2-3 פעמים בשבוע, על בסיס קבוע בהתאם לתוכנית
האימונים שתקבע. כל האימונים מתבצעים תחת פיקוח פיזיולוגי ובמהלך האימון ינוטרו
מדדים פיזיולוגיים חיוניים כגון: רמת חומצת חלב, אחוז רווית חמצן בדם, קצב לב וכו'.


אנדריאן קורדון בתרגיל משיכה

אנו רואים חשיבות רבה בשילוב אימוני היפוקסיה כחלק ממסגרת האימונים של
ספורטאים ושמחים על האפשרות להציע שרות ייחודי זה. נשמח לעמוד בקשר עם
מאמנים וספורטאים לענות על כל שאלה ולתאם אימונים במתקן.

בברכה,

דר' רותי פילץ-בורשטיין,
מנהלת המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט
דר' איל שרגל, פיזיולוג

לתאום : 050-4310301 (ד'ר איל שרגל)